הוראת שטף היא שיטה התנהגותית שמטרתה לעבוד לא על רק על למידה של מיומנויות אלא על קצב הביצוע שלהם. להרבה ילדים עם אוטיזם שיש זמן עיבוד איטי. יש הגיון שהוראת שטף יכולה לעזור להם לרכוש מיומנויות בקצב שיהפוך את המיומנויות האילו לתפקודיות ולא איטיות מדי. הוראת השטף הוכחה כיעילה בילדים שקשה להם לרכוש את הקריאה ללא אוטיזם. יש גם מספר מחקרים (קטנים) שיתכן ויש לה יעילות בילדים עם אוטיזם. 
אני באופן אישי השתמשתי בזה עם ילדתי להקנות לה חיקוי מוטורי וביצוע של רצף מטלות בקצב סביר.
אתיחס כאן על תוכניות שטף לרכישת קריאה.
אנחנו נותנים לילד לעבוד במרווחים של דקה עם טיימר (מובנה מדי?) בכל מרווח של דקה סופרים את מספר המלים שקרא. חוזרים על זה 3 פעמים, קרי 3 מרווחי זמן של דקה. ורושמים כמה מלים הוא הספיק לקרוא. ועושים ממוצע. חוזרים על זה כל יום. בכל מרווח זמן שהילד כמו הממוצע או יותר, נותנים לו פרס קטן. חשוב להדגיש שכל פעם שהוא מגיע לממוצע הוא מקבל חיזוק ולא ששובר את השיא, זה שומר אותו מחוזק בכ60% מהדקות בהם הוא קורא. היתרון: תרגולים קצרים, ולא מתישים, מחוזק הרבה, ומתקדם בהדרגה. יש מקומות שחוזרים על זה עוד פעם או פעמיים ביום. החיסרון: מובנה, חיזוק שרירותי חיצוני.
קריאת טקסטים מוטיבציונים: מיועד כדי לתת לילד לחוות את המידע של הקריאה כשימושי וכייפי. למה בכלל כדאי לי לדעת לקרוא? בתלות ברמה קריאה של הילד למשל: אם הילד שלך מתקשה לקרוא מילה אחת, הייתי גורמת לו לקרוא מלים כמו ״גלידה״ (שאחריהם מקבל גלידה) או ״דגדוג״ (אחריהם מקבל דגדוג), אם הילד עוד נאבק על הברות, הוא יכול לקרוא רק את המ׳ המגלשה ואז להתגלש. אם הוא ברמה גבוהה יותר הייתי מאריכה את הטקסט בהתאם למשל ״אמא ודני קראו ואחרי שסיימו הלכו לסופרמרקט״. כמובן לא לשכוח אחרי שמסיים לקרוא את המשפט ללכת לסופרמרקט. שילמד בצעדיו הראשונים של הקריאה שהוא קורא על משהו כייפי שהולך להתרחש. אני רוצה להדגיש שזה לא חיזוק שרירותי, אלא נותן לילד את ההרגשה שהמידע בקריאה הוא כייפי ותפקודי, ולטווח הארוך זה מחבב עליו את הקריאה. יתרון: נותן חוויה טובה על התפקוד הישיר של הקריאה, אפשר לשלב את זה לאורך היום לפני פעילויות כייפיות.
אני באופן אישי השתמשתי בזה עם ילדתי להקנות לה חיקוי מוטורי וביצוע של רצף מטלות בקצב סביר.
אתיחס כאן על תוכניות שטף לרכישת קריאה.
אנחנו נותנים לילד לעבוד במרווחים של דקה עם טיימר (מובנה מדי?) בכל מרווח של דקה סופרים את מספר המלים שקרא. חוזרים על זה 3 פעמים, קרי 3 מרווחי זמן של דקה. ורושמים כמה מלים הוא הספיק לקרוא. ועושים ממוצע. חוזרים על זה כל יום. בכל מרווח זמן שהילד כמו הממוצע או יותר, נותנים לו פרס קטן. חשוב להדגיש שכל פעם שהוא מגיע לממוצע הוא מקבל חיזוק ולא ששובר את השיא, זה שומר אותו מחוזק בכ60% מהדקות בהם הוא קורא. היתרון: תרגולים קצרים, ולא מתישים, מחוזק הרבה, ומתקדם בהדרגה. יש מקומות שחוזרים על זה עוד פעם או פעמיים ביום. החיסרון: מובנה, חיזוק שרירותי חיצוני.
קריאת טקסטים מוטיבציונים: מיועד כדי לתת לילד לחוות את המידע של הקריאה כשימושי וכייפי. למה בכלל כדאי לי לדעת לקרוא? בתלות ברמה קריאה של הילד למשל: אם הילד שלך מתקשה לקרוא מילה אחת, הייתי גורמת לו לקרוא מלים כמו ״גלידה״ (שאחריהם מקבל גלידה) או ״דגדוג״ (אחריהם מקבל דגדוג), אם הילד עוד נאבק על הברות, הוא יכול לקרוא רק את המ׳ המגלשה ואז להתגלש. אם הוא ברמה גבוהה יותר הייתי מאריכה את הטקסט בהתאם למשל ״אמא ודני קראו ואחרי שסיימו הלכו לסופרמרקט״. כמובן לא לשכוח אחרי שמסיים לקרוא את המשפט ללכת לסופרמרקט. שילמד בצעדיו הראשונים של הקריאה שהוא קורא על משהו כייפי שהולך להתרחש. אני רוצה להדגיש שזה לא חיזוק שרירותי, אלא נותן לילד את ההרגשה שהמידע בקריאה הוא כייפי ותפקודי, ולטווח הארוך זה מחבב עליו את הקריאה. יתרון: נותן חוויה טובה על התפקוד הישיר של הקריאה, אפשר לשלב את זה לאורך היום לפני פעילויות כייפיות. 