איך ללמד את הילד שלי לבקש עזרה באמצעות תקשורת לא מילולית?

אנשים רבים חושבים שתקשורת = שפה או דיבור. אבל בפועל, יש בתקשורת כל הרבה מעבר לשפה! האינטראקציה שלנו עם העולם מלאה בתקשורת לא מילולית. אנחנו משתמשים בקשר העין שלנו, הבעות הפנים, תנוחות הגוף ומחוות הגוף שלנו (שנקראות לעיתים גם ג'סטות) כדי להבהיר לסביבה מה אנחנו רוצים, חושבים ומרגישים. מחקרים מראים, שחיזוק התקשורת הלא מילולית של ילדים, מעודדת בטווח הרחוק גם את התפתחות היכולות השפתיות והחברתיות שלהם. כשעוסקים בעידוד תקשורת בלתי מילולית, מדובר בעולם ומלואו. היום נדבר על מתן אובייקט לבקשת עזרה (GIVE), והאופן בו ניתן לעודד את ילדינו לעשות זאת. 
 
אז מה אנחנו רוצים ללמד? אנחנו רוצים ללמד את הילדים שלנו לתת לנו חפץ על מנת לבקש את עזרתנו, תוך כדי שהם יוצרים קשר עין. 
 
שלב 1:
קחו משהו שילדכם אוהב. שימו אותו בצנצנת או קופסה שקופה וסגרו אותה חזק (כך שהוא לא יוכל לפתוח אותה בלעדיכם). 
 
שלב 2:
שבו מול לילדכם, תנו לו את הצנצנת והמתינו עד שהוא ייתן לכם אותה כדי לבקש עזרה.
אם עבר זמן רב, וילדכם טרם נתן לכם את הצנצנת, סייעו לו לבקש:
א. הושיטו את ידכם קדימה וקרבו אותה אליו (זה משמש כרמז לכך שהוא יכול לבקש מכם עזרה). 
ב. אם גם זה לא עובד קחו את היד שלו (שמחזיקה את החפץ) ועזרו לו פיזית לעשות את הפעולה של מתן הקופסה/צנצנת. 
 
שלב 3:
ברגע שילדכם העביר אליכם את הצנצנת/קופסה, חזקו באופן מידי! פתחו את הצנצנת/ קופסה ותנו לו ליהנות ממה שהיה בפנים. 
לאחר מכן, קחו עוד משהו שילדכם אוהב ועשו זאת שוב. 
 
שלב 4- ביסוס המיומנות: 
תרגלו את שלושת השלבים האלו עד שילדכם נותן לכם את הצנצנת על מנת לבקש עזרה באופן ספונטני, ובלי שאתם מסייעים לו בכלל. תנו לזה להתבסס ואל תמהרו לעבור לשלב הבא אם זה עוד מאתגר עבור ילדכם. מרגע שהוא רכש את המיומנות הזו, המשיכו לשלב הבא- צירוף קשר העין למחווה. 
 
שלב 5- הוספת קשר העין:
כעת, לאחר שילדכם נותן לכם את הצנצנת על מנת לבקש עזרה, אל תפתחו אותה עדיין! הפעם אתם צריכים לחכות שהוא גם יסתכל עליכם. 
אם עובר זמן מה והוא לא עושה זאת, עזרו לו: אתם יכולים לקרב את הראש שלכם לצנצנת/קופסה שאתם מחזיקים. הילד שלכם כנראה מסתכל על הצנצנת/ קופסה בשלב זה, ואם תיכנסו לשדה הראייה שלו הוא עשוי ליצור קשר עין במקרה. מרגע שזה קורה- פתחו את הצנצנת וחזקו אותו באופן מידי! גם אם קשר העין חטוף וקצרצר בהתחלה, זה מעולה. עם הזמן, ילדכם ילמד לשלב את מתן החפץ והמבט באופן ספונטני ובלי שתעזרו לו כלל.
 
היום התמקדנו בתקשורת לא מילולית, אבל כמובן שעל הבסיס הזה, ניתן ללמד את ילדכם לבקש עזרה גם באמצעות שפה.
עוד על שימוש בשפה לבקשת עזרה, על תקשורת לא מילולית, קשר עין וקשב משותף בפוסטים הבאים! נתראה בקרוב.